אנחנו חיים במדינה לחוצה.
כל פעם יש משהו.
פעם זה המצב ביטחוני,
ופעם זה הבחירות, הבריאות, הקטל בכבישים, התור במרפאה, העבודה, הבעל, הילד
בקיצור, אין לנו ירידת לחץ ממשית.
וככה אנחנו רגילים…לחיות.
בנוסף, אנחנו לוחצים כל הזמן כלפי מעלה כדי להשיג עוד.
מצד אחד, זה חיובי כי זה מביא אותנו להישגים אישיים ולאומיים.
מצד שני, הלחץ גורם לנו לחיות בחוסר שקט ומתח פנימי בלתי פוסק.
המון מחקרים נעשו על לחץ וסטרט,
לפני שבוע הייתי בכנס שכולו הוקדש לנושא לחץ וסטרס בחיי היומיום,
ויצאתי עם שלוש תובנות משמעותיות:
האחת,
הסטרס הוא סובייקטיבי.
כלומר: אירוע אחד שעליי ישפיע בצורה טראומתית יכול על האחר לא להשפיע בכלל או להשפיע הרבה פחות.
מה שאומר שיש לנו שליטה על המידה שסטרס יכול להשפיע עלינו. ושאנחנו שונים אחד מהשני (טוב את זה כבר ידעתי…)
השנייה,
המוח שלנו עובד בצורה ליניארית
בצורה ישרה של סיבה- תוצאה.
למשל: אני עובדת בסביבת עבודה מלחיצה ולחץ לא טוב לי- התפקוד שלי במצבי לחץ ירד.
מסתבר,
שהמערכות בגוף שלנו הן לא ליניאריות!
ובגלל שהמערכות בגוף שלנו הן לא ליניאריות,
שינויים מאוד קטנים יכולים לגרום לתוצאות מאוד גדולות על הגוף שלנו.
אתם קולטים מה זה אומר???
זה בדיוק מה שאני אומרת!
למשל בהתמודדות עם סטרס בעבודה או בבית
מספיק שנשנה מספר גורמים קטנים שמשפיעים עלינו,
כגון: ניקח כמה דקות להירגע, נצא להליכה, נשמע שיר שאנחנו אוהבים לפני שנגיב
והתוצאות יכולות להיות מדהימות
ואיך זה קשור לתזונה?
רובינו חושבים- אני אוכל ג'אנק פוד- אני אהיה חולה.-חשיבה לניארית
אבל,
בגלל שהמערכות בגוף שלנו הן לא ליניאריות זוכרים?!
שינויים מאוד קטנים יכולים לגרום לתוצאות מאוד גדולות על הגוף שלנו.
מספיק שנוריד את כמות הג'אנק פוד שאנחנו מכניסים לגוף שלנו על בסיס יומי ונראה תוצאות.
לא חייבים להתחיל בגדול עם שינויים דרמטיים כמו צומות או הימנעות לחלוטין ממזונות מסוימים.
מהסיבה הפשוטה, שלרובינו, יהיה קשה להתמיד עם האסור לאורך זמן, והגוף שלנו כדי ליצור שינוי במערכות הגוף צריך התמדה לאורך זמן.
העניין המרכזי כאן הוא שגם שינויים קטנים לאורך זמן יכולים ליצור הבדל גדול ומשמעותי על הגוף שלנו וליצור הבדל משמעותי בין מצב חולי למצב בריאות.
התובנה השלישית שיצאתי ממנה,
זה לא הסטרס שיכול לפגוע בנו אלא ההתמודדות שלנו איתו, התגובה שלנו אליו היא זאת שיכולה לפגוע בנו.
מה אם נתייחס לסטרס כאל דבר חיובי, כאל גורם שנמצא בחיינו ואנחנו שולטים בו ולא הוא בנו.
שאנחנו יכולים למזער אותו בכל רגע נתון בחיינו.
מה אם נתייחס לסטרס כגורם שבלעדיו אין לידה, התפתחות וגדילה.
לסיום,
האם חיים ללא סטרס הם אידיאל?
לדעתי, לא! ממש לא!
אנחנו לא יכולים לחיות בצורה סטרילית ללא סטרס בכלל.
אבל אחת המטרות בחיינו היא לדעת לאזן את הסטרס בכל רגע נתון, ולכוון את עצמינו לראות את הסטרס כגורם מניע.