בדיוק לפני שנה יצאתי מאיזון ביג טיים וחטפתי את מחלת הנשיקה.
הוגדרתי כ"תופעת טבע" שמגיבה למחלת הנשיקה בצורה קיצונית- אולי קיצונית מידי…
כאבים שמנסרים את הגוף מפנים, בחילה, חולשה, חוסר תאבון חוסר יכולת לעמוד על הרגליים, נפיחות בכל הגוף ועייפות גדולה. ביליתי את מרבית היום במיטה.
אחרי שלושה שבועות כאלה כבר התחלתי לחשוב שבאמת הגיע הסוף…
בנוסף לחולי הכבד שלי, התביישתי להודות בעיקר בפני עצמי, שאני שמדברת על בריאות ואיזון כל כך חולה.
אני זוכרת, את הכעס והאשמה.
כל כך כעסתי על עצמי שמה פתאום אני חולה.
וככה ככל שהכעס והאשמה התגברו ככה הסתבכה האנרגיה שלי. הסתבכה והחמירה המחלה שלי.
כעס ואשמה הן שתי אנרגיות, שיכולות לסבך ולהאריך את האנרגיה הדרושה להסתגלות מחדש של הגוף. ולכן הן גם עלולות להאריך את הזמן הדרוש לנו כדי להבריא.
בנוסף, כאשר אנחנו מתנגדים למחלה, ככל שההתנגדות למחלה חזקה יותר ככה המחלה תתפרץ חזק יותר.
וזה בדיוק מה שקרה לי!
למרות שהשתמשתי בשיטות שמקדמות בריאות פרחי בך, צמחים, שיקים מיוחדים, בשילוב עם משכחי כאבים עוצמת המחלה שלי רק התגברה.
עד ש..
עצרתי, הרפתי (אני זוכרת בדיוק את הדקה הזאת…) ואמרתי לעצמי שמותר לי להיות חולה.
רק אז…
חלה התפנית, והתחלתי להרגיש טוב יותר, הגוף שלי התחיל להתמודד.
אי אפשר להשיג בריאות מושלמת!
כן, אני יודעת,
היום מדברים המון על בריאות.
אבל האמת היא, שבריאות היא עניין יחסי. כאשר מופר האיזון מתפתחת מחלה.
ולכולנו יש תקופות כאלה שבהן מופר האיזון שלנו ואז גם נהיה יותר חשופים למחלות ובתקופות שבהן נשמר האיזון שלנו נהיה חשופים יותר לבריאות שלנו.
העניין הוא, כל הזמן לחזור לאיזון של עצמנו. לא לוותר ולהשיג אותו וכך לגרום לתקופות האיזון שלנו, להיות ארוכות יותר מתקופות חוסר האיזון שלנו.
תזונה, תקשורת חיובית, קבלה והבנה של הרגשות שלנו (גם אם הם קשים וכואבים), התמודדות עם מערכות יחסים, ומטען גנטי כל אלה משפיעים על הבריאות שלנו.
דווקא כשאנחנו מגלים כלפי המחלה שלנו כעס או התנגדות גדולה ( התנגדות למחלה יכולה להיות בצורה של רגשות כמו פחד וחרדה, חוסר רצון להרפות ולנוח ועוד) אנחנו גורמים למחלה להתפרץ בצורה חזקה יותר.
לגוף שלי וגם לשלכם יש כישורי ריפוי פנימיים מדהימים! ריפוי אמיתי כזה שמגיע מבפנים ולא מבחוץ.
אני יודעת,
אין כמו כדור אדוויל טוב שיעלים את הכאב עכשיו!
אבל…
כדור כזה מעניק רק הקלה רגעית ולא מטפל באמת בבעיה עצמה.
כשמגיעים אליי אנשים לטיפול, אני עוזרת להם לגלות את ההכרה בכוח הרצון הטבעי של הגוף לבריאות טובה יותר, לגלות את החיות הטבעית הקיימת בו על מנת להחלים.
אני מכניסה עוד ועוד חלקים בריאים כדי שיטפלו בחלק החולה והדבר מעלה חיוניות ומעניק אמונה שמכניסה אור ותקווה ואז יוצא החושך.
בריאות וחולי הם לא מצב קבוע הם פשוט איתות של הגוף והנפש על יציאה מנקודת האיזון.
המטרה שלנו בבריאות היא כל הזמן להיכנס לנקודת האיזון של עצמינו. לכל גוף יש את נקודת התורפה שלו. את המקום הרגיש שלו. (כשאני בלחץ למשל, המערכת החלשה שלי היא מערכת הנשימה).
כשמצליחים לחזור לאיזון כשהסימפטומים עדיין קטנים בעצם בלמנו את המחלה והכנסנו איזון שגורם לכוח החיים שלנו להתחזק ואז היכולת והרצון לשפר עוד תחומים בחיים גדלה ומתחזקת גם היא. (זוגיות, הורות, מצב כלכלי ועוד…)
ועכשיו תעצמו לרגע עיניים,
האם התקופות שאתם בחוסר איזון עולות על התקופות שאתם באיזון?
אם התשובה היא כן, אז זה הזמן שלכם לשאול איך אני חוזר לאיזון? לפני שתופיע מחלה חדשה או לפני שתתפתח מחלה כרונית.
בזה אני יכולה לעזור לכם,
דברו איתי.
איך מונעים ממחלות קטנות ומציקות להפוך למחלות גדולות וקשות
השארת תגובה