מה עושים? מה אוכלים? המצות משמינות לא? הרבה ארוחות משפחתיות שכוללות מנות מטורפות והקינוחים? אז מה עושים?
רגע לפני שהחג המקסים הזה נכנס אפשר לעצור ולהתכונן אליו מבחינה תזונתית ממש כמו שמתכוננים אליו עם הקניות, הבישולים והניקיונות.
כולנו מכירים את ההרגשה הכבדה לאחר ימים של מפגשים חברתיים וארוחות חג, הרגשה של מלאות עד כדי פיצוץ, כאבי בטן ונפיחות.
הגוף עובד קשה על מנת לעכל את עודפי המזון. לאחר כל ארוחה גדולה מערכת העיכול מתחילה לעבוד שעות נוספות( בלי לקבל תשלום של תוספת חג…) על מנת לעכל את האוכל והמזון שנכנס. מזון שהגוף לא יצליח לעכל יתסוס בקיבה ויהפוך לריקבון ואז בנוסף לכאבי הבטן אנחנו עלולים להרגיש סימפטומים שונים קלים או חמורים של עייפות, תחושת נפיחות, כבדות, גרד, פריחה, אקזמות ועוד.
על מנת להימנע ממצבים כאלה יש צורך לשנות את ההרגלים שלנו ואת כל נקודת המבט שלנו על ארוחת החג. ארוחות חג הם מפגש חברתי מהנה וחשוב אך חשוב לשנות את כל החשיבה והתפיסה שלנו לגביהן ולהפוך את האוכל לשולי בחוויה ולא למרכז.
אז… מה עושים עם ארוחות החג?
הנה כמה טיפים יעילים להתמודד עם ארוחות החג בצורה נעימה וללא אקסטרות מיותרות בסיומן:
- להגיע לארוחה רעבים אך לא מורעבים.
- סקירה על כל האוכל לפני שבוחרים מה לשים בצלחת
- ממלאים את הצלחת פעם אחת בלבד בכל מה שבוחרים, אם עוד רעבים לאחר שסיימנו לאכול את כל מה שבחרנו אפשר להוסיף עוד ירקות או סלטים בלבד. העיקרון לתת לגוף את מה שהוא צריך לא יותר ולא פחות.
- לבחור את מנת הבשר והפחמימה שהכי אוהבים או הכי מתחשק- על מנת לא ליצור מאבק רגשי.
- קינוח: אם יש חשק לקינוח – לקחת מנה אחת מדודה, לא חייבים לטעום מהכל.
- לאכול לאט ובנחת לתת לנקודת השובע לעבוד. (לנקודת השובע לוקח זמן לפעול כ-15 דקות מתום הארוחה).
- להרפות, לא להתעסק במה עוד לא טעמנו, לשחרר ולהזכיר לעצמנו שאנחנו אוכלים בדיוק מה שהגוף צריך לא יותר ולא פחות.
אז שיהיה לנו חג מלא שמחה, אהבה, שלווה ובריאות
אשמח אם תשתפו אותי, איך עברתם את ארוחות החג?